רב אזורי חבל אילות

השנה בקריאה של פרשת בראשית, ממש על ההתחלה, בלט לי שאמנם בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ, אבל היו כבר מים. מה פתאום? מי כתב את הסיפור הזה? הנה, שני הפסוקים הראשונים: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. לא רק זאת, ועוד – בסיפור השני של הבריאה, שמתחיל בפרק ב, פסוק ד, גם כאן, אין אזכור של בריאת המים, אם כי המים כן מגיעים ממקום כלשהו:   אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם:  בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים--אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח:  כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. אז מה אנחנו יכולים להסיק מהעניין הזה? הכותב הקמאי לא ממש הבין את העולם, והסיפורים של הבריאה, אנחנו לומדים מהמחקר, באים להסביר לנו משהו שאנחנו לא ממש מבינים. הסיפור של פרק א

  סוכות תשפ"א עברו לנו הימים הנוראים, עיקר עבודת גדיד התמרים מאחורינו, החום של הקיץ מתחיל לרדת והימים מתחילים להתקצר באופן ניכר. והנה, הסגר נמשך ואי אפשר לחגוג את חג סוכות באופן שהתרגלנו בקיבוצי הערבה. ארוחות החג נאכלות בסוכות משפחתיות, ולא בסוכות הענק שליד חדרי האוכל הקיבוציים.  חג סוכות נרקא בפי חז"ל "החג" בה"ה הידיעה. במקרא הוא נקרא חג האסיף, ובספר נחמיה הקורא המופתע מגלה שבין כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון ועד שיבת ציון, לא חגגו אותו כלל וכלל. אישית, נולדתי בסוכות, ועל כן קראו לי שמחה (אמנם אני נוהג להשתמש בשם השני שלי, דניאל). אולי זאת הסיבה שסוכות הוא החג האהוב עלי בשנה. אבל אני חושב שיש בחג כמה מרכיבים מיוחדים שעושים אותו למרגש במיוחד, גם השנה.  יש שני מצוות עיקריות בחג סוכות: בניית הסוכה והישיבה בה, ונטילת ד' מינים. האחד מעשה משפחתי, קבוצתי, מתמשך (הרי לא בונים את הסוכה בן רגע, ואחרי שבונים אותו, יושבים בו למשך כל השבוע), והשני אישי ורגעי, כי הרי נטילת ד' מינים הוא מעשה של כמה רגעים באמצע תפילות הבוקר ע"י היחיד.   על כן, ידוע על מחלוקת שה