הגבעה עליה עלינו - תרגום השיר של אמנדה גורמן
ביום רביעי האחרון, 20.1, נשבע הנשיא האמריקני החדש, ג'ו ביידן. הרבה נכתב על האירוע, כביכול חזרה לשגרה, אך לרוב התרשמו מהמשוררת הלאומית הצעירה (Youth Poet Laureate) אמנדה גורמן מלוס אנג'לס, שקראה שיר לקראת האירוע. עיבדתי את השיר המרגש לעברית.
הגבעה עליה עלינו
מאת אמנדה גורמן
(מאנגלית דניאל בורשטיין)
כְּשֶׁיּוֹם יָבוֹא נִשְׁאַל אֶת עַצְמֵנוּ,
הֵיכָן נוּכַל לִמְצוֹא אוֹר בְּצֵל הַבִּלְתִּי נִגְמָר הַזֶּה?
הָאוֹבְדָן שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹחֲבִים,
הַיָּם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּיבִים לִצְלוֹחַ
בִּיתַּרְנוּ אֶת בֶּטֶן הַבְּהֵמָה
לָמַדְנוּ שֶׁשֶּׁקֶט לֹא תָּמִיד שַׁלְוָוה
וְהַכְּלָלִים וְהַהֲנָחוֹת
שֶׁל מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פָּשׁוּט סֶדֶק
אֵינֶנּוּ תָּמִיד רַק צֶדֶק
וְאִילּוּ הַשַּׁחַר הוּא שֶׁלָּנוּ
לִפְנֵי שֶׁבִּכְלָל יָדַעְנוּ
אֵיכְשֶׁהוּ יָצַרְנוּ
אֵיכְשֶׁהוּ סָבַלְנוּ וְרָאִינוּ
אֻומָּה שֶׁלֹּא שְׁבוּרָה
אַךְ פָּשׁוּט לֹא גְּמוּרָה
אֲנַחְנוּ הַיּוֹרְשִׁים שֶׁל מְדִינָה וְעִדָּן
שָׁבָה בַּחוּרָה שְׁחוֹרָה וּצְנוּמָה
צַאֲצָאִית שֶׁל עֲבָדִים וּבַת שֶׁל אֵם
בּוֹדְדָה
יְכוֹלָה לַחֲלוֹם לִהְיוֹת נְשִׂיאָה
מוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ מְדַקְלֶמֶת לִפְנֵי אֶחָד
וְכֵן אֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מִלִּהְיוֹת מְצֻחְצָחִים
רְחוֹקִים מִלִּהְיוֹת מֻשְׁלָמִים
אֲבָל זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ
שׁוֹאֲפִים לִיצוֹר אִיחוּד שֶׁהוּא מֻשְׁלָם
אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִיצוֹר אִיחוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּכְלִית
לְהַרְכִּיב מְדִינָה שֶׁמְּחֻיֶּבֶת לְכָל הַתַּרְבּוּיוֹת,
הַצְּבָעִים, הַמִּידּוֹת
וְהַמַּצְבִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים
לָכֵן אֲנַחְנוּ מַשִּׂיאִים אֶת עֵינֵינוּ לֹא לְמָה שֶׁחוֹצֵץ
בֵּינֵינוּ
אֶלָּא לְמָה שֶׁעוֹמֵד לְפָנֵינוּ
אֲנַחְנוּ סוֹגְרִים אֶת הַפַּעַר כִּי אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, לָשִׂים
אֶת הֶעָתִיד לְפָנִים,
אֲנַחְנוּ חַיָּיבִים רֵאשִׁית לָשִׁים אֶת הַפְּעָרִים בְּצָד
לְהָנִיחַ אֶת הַנֶּשֶׁק
כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְחַבֵּק וּלְהִתְנַשֵּׁק
זֶה לְזֶה
אֲנַחְנוּ לֹא מְבַקְּשִׁים לְהַזִּיק לֹא לְאַף אֶחָד, אֶלָּא הַרְמוֹנְיָה לַכֹּל
לָתֵת לְעוֹלָם, אִם לֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר, לוֹמַר שֶׁזֹּאת הָאֱמֶת:
שֶׁכְּכָל שֶׁהִתְאַבַּלְנוּ, גָּדַלְנוּ
שֶׁכְּכָל שֶׁכָּאַבְנוּ, קִיוִּינוּ
שֶׁכְּכָל שֶׁעָיַפְנוּ, שָׁאַפְנוּ
שֶׁלָּנֶצַח נִהְיֶה קְשׁוּרִים יַחַד, מְנַצְּחִים
לֹא בִּגְלַל שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֵדַע עוֹד כִּשָּׁלוֹן
אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁלָּעוֹלָם לֹא נִזְרַע עוֹד הַפְרָדָה
הַמִּקְרָא מְצַוֶּוה עָלֵינוּ לְדַמְיֵין
וְיָֽשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵֽנָת֖וֹ
וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד.
אַךְ אִם נַצְלִיחַ לִחְיוֹת בִּזְמַנֵּנוּ
אָז הַנִּיצָּחוֹן לֹא יִמָּצֵא בַּלַּהַב
אֶלָּא בְּכָל הַגְּשָׁרִים שֶׁיָּצַרְנוּ
זֹאת הַהַבְטָחָה לְמֶרְחָב
הַגִּבְעָה שֶׁעָלֶיהָ עָלִינוּ
אִם רַק נָעִיז
זֶה בִּזְכוּת שֶׁלִּהְיוֹת בֶּן אָדָם הִיא יוֹתֵר מִגַּאֲוָוה
שֶׁקִּיבַּלְנוּ בִּירוּשָׁה,
אֶלָּא הֶעָבָר שֶׁצָּעַדְנוּ לְתוֹכוֹ
וְאֵיךְ נִתָּקֵן אוֹתוֹ.
רָאִינוּ כֹּחַ שֶׁמְּסֻגָּל לְפוֹצֵץ אֶת עַמֵּינוּ
בַּמָּקוֹם לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ
לַהֲרוֹס אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ אִם הָיָה רַק מְעַכֵּב אֶת
הַדֵּמוֹקְרַטְיָה
וְהַמַּאֲמָץ הַזֶּה מַמָּשׁ כִּמְעַט הִצְלִיחַ
אַךְ כְּשֶׁהַדֵּמוֹקְרַטְיָה יְכוֹלָה מִפַּעַם לְפַעַם לְהִדָּחוֹת
הִיא לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת מוּבֶסֶת לְתָמִיד
בֶּאֱמֶת הַזֹּאת
בֶּאֱמוּנָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים
כִּי כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ עַל הֶעָתִיד
הַהִיסְטוֹרְיָה שָׂמָה עֵינֶיהָ עָלֵינוּ
הָעִדָּן הַזֶּה עִדָּן שֶׁל גְּאֻלָּה צוֹדֶקֶת
פָּחַדְנוּ בִּתְחִילָּתָהּ
לֹא הִרְגַּשְׁנוּ מוּכָנִים לִהְיוֹת הַיּוֹרְשִׁים
שֶׁל שָׁעָה כֹּה מַפְחִידָה
אַךְ גִּילִּינוּ בְּתוֹכָהּ אֶת הַכֹּחַ
לִכְתּוֹב פֶּרֶק חָדָשׁ
לְהַצִּיעַ תִּקְוָה וּצְחוֹק לְעַצְמֵנוּ
אָז כְּשֶׁשָּׁאַלְנוּ פַּעַם
אֵיךְ נוּכַל בִּכְלָל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּשְׁבָּר?
עַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ קוֹבְעִים
אֵיךְ יָכוֹל הַמִּשְׁבָּר בִּכְלָל לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ?
לֹא נַחֲזוֹר לָמָּה שֶׁהָיָה
אֶלָּא נִתְקַדֵּם לָמָּה שֶׁיִּהְיֶה
מְדִינָה חֲבוּלָה אַךְ שְׁלֵמָה
מֵיטִיבָה אַךְ אַמִּיצָה
נוֹעֶזֶת וְחָופְשִׁיָּה
לֹא נִיתֵּן לְסוֹבֵב אוֹתָנוּ
לֹא לְהַפְרִיעַ עַל יְדֵי הַפְחָדָה
כִּי אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִינֶרְצִיָּה
תִּהְיֶה הַיְּרוּשָׁה שֶׁל הַדּוֹר הַבָּא
הַמְּעִידוֹת שֶׁלָּנוּ לְמַעֲמָסָה שֶׁלָּהֶם
אַךְ דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ:
אִם נִשְׁלַב חֶמְלָה בְּכֹחַ,
וְכֹחַ בְּצֶדֶק,
אָז הָאַהֲבָה הוֹפֶכֶת לְמוֹרֶשֶׁת
וְשִׁינּוּי לְנַחֲלַת יְלָדֵינוּ
אָז בֹּאוּ נַשְׁאִיר מֵאֲחוֹרֵינוּ מְדִינָה
טוֹבָה יוֹתֵר מִזֹּאת שֶׁיָּרַשְׁנוּ
כָּל נְשִׁימָה מֵהֶחָזֶה רְקוּעַת הַנְּחוֹשֶׁת שֶׁלִּי
נָרִים אֶת הָעוֹלָם הַפָּצוּעַ
לְעוֹלָם מֻפְלָא
נָקוּם מֵהַגְּבָעוֹת הַזְּהֻבּוֹת שֶׁל הַמַּעֲרָב
נָקוּם מַצְפּוּן הַמִזְרָח בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ לָרִאשׁוֹנָה הָקִימוּ הִתְקוֹמְמוּת
נָקוּם מֵהָעֵרִים מְעֻקָּפֵי אֲגַמִּים שֶׁל הַמַּעֲרָב הַתִּיכוֹן,
נָקוּם מֵהַדָּרוֹם שְׁזוּפַת הַשֶּׁמֶשׁ
נִבְנֶה מֵחָדָשׁ, נַשְׁלִים וְנִתְעוֹדֵד
וְנַחֲזִיר אֶת הַמְּדִינָה מִכָּל חוֹר נִידָּח בְּאַרְצֵנוּ
וּמִכָּל פִּינָּה שֶׁנִּקְרֵאת הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ,
אֲנָשֵׁינוּ מִגֻוָנִים וְיָפִים יֵצֵאוּ
חֲבוּלִים אַךְ חֲמוּדִים
כַּיּוֹם יָבוֹא נִצְעַד מֵהַצְּלָלִים
בּוֹעֲרִים וּבִלְתִּי פּוֹחֲדִים
הַשַּׁחַר הֶחָדָשׁ פּוֹרֵחַ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְשַׁחְרְרִים אוֹתוֹ
כִּי תָּמִיד יֵשׁ אוֹר
אִם רַק נִהְיָה אַמִּיצִים מַסְפִּיק לִרְאוֹתוֹ
אִם רַק נִהְיָה אַמִּיצִים מַסְפִּיק לִהְיוֹתוֹ.
מדהים, כתיבה נהדרת
השבמחק