שמות - "מה יש בְּשם? מה שנקרא לו ורד ריחו יהיה מתוק תחת כל שם אחר"

 

בשיא החורף, אנחנו עוברים מהקריאה בחומש בראשית, בסיפורי האבות והאמהות, לקריאה בחומש שמות, שמתחיל בסיפור לידת העם שלנו, עם ישראל. מהר מאד, אנחנו לומדים שקם מלך חדש על מצרים, שלא הכיר את יוסף, והחליט להטיל גזרות על בני ישראל, כי הם עם נוכרי במצרים. 

כולנו מכירים את הסיפור - הרי זה הסיפור שאנחנו מספרים כל שנה בליל הסדר. אמנם בהגדה לא כתוב סיפורו של משה, אבל כן כתוב "כל המרבה לספר - הרי זה משובח"! המצווה בליל הסדר היא לספר לילדים, ולא להיצמד לכתוב בהגדה. הסיפור המסופר בפי ההורים והסבים צריך להיות חזק בהרבה מאשר הטקסט הכתוב בהגדה. אני מבקש לנעוץ כאן סיכה, לחזור לנושא הזה אחר כך, קרוב יותר לליל הסדר.

מה יש בשם? שואלת יוליה במחזה של שייקספיר. מה חשיבות השם? אם היינו נקראים בני יוסף, היה סיפור עם ישראל שונה? האם המלך החדש שקם על מצרים, אשר לא ידע את יוסף, כפי שמסופר בפרק א, היה בכלל פרעה? 

הוא רק נקרא פרעה בפסוק יט, (וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ) - אחרי שנזכרות המיילדות העבריות בשמן, שפרה ופועה. האם יש משמעות לשינוי הזה של כינוי הדמות הרשע? הרי אנחנו יודעים שפרעה זה לא השם שלו, אלא שם התפקיד, שלא שונה בהרבה ממלך. במקומות אחרים במקרא נקרא מלך מצרים "פרעה נכו" או "פרעה חפרע", כלומר, שמות פרטיים. אבל הפרשנים לא מתעכבים בכלל על השם שהכתוב מכנה את פרעה בפסוק שלנו, כי אם בתשובה המחוצפת שהמיילדות נותנות לו לצו להרוג את הבנים. יכול להיות שהשינוי בא להעיד לנו על היחס של המיילדות אליו ואל צוויו המזעזע. 

המעשה של המיילדות, בסירובן למלא אחר הצווי הלא מוסרי בעליל מהווה תפנית בכל הסיפור, ותפנית בהיסטוריית העולם, לתפיסתי. אי ציות לציווי בלתי מוסרי הוא הבסיס לכל מרי אזרחי נגד כל רודן באשר הוא. הצעד הראשון הזה הוא אבי (או אם) כל המהפכות שקרו מאז, במיוחד בתקופה המודרנית שבה כתבי הקודש העבריים מהווים הבסיס לתנועות הדתיות הגדולות של הנצרות והאיסלם. 

ספר שמות מרכז בתוכו שלל של ניסים בחלק הסיפורי שלו, אבל הספר בנוי בצורה מרתקת גם, ובזה אני מבקש להתרכז הפעם. הספר מאורגן בצורה באמת נפלאה, צורה סימטרית, מבחינת החלוקה הבבלית לפרשות השבוע: סך הכל 11 פרשיות, שמסודרות ככה: חמש פרשות שכולן סיפורת, אז פרשה בודדת שהוא קובץ חוקים, ואז עוד חמש פרשות שכולן מצוות או מידות הבניה של המשכן במדבר. הדימוי הסימטרי הזה, חמש, אחת, חמש מהדהד לי, ואז שמתי לב שבתוך הסימטריה יש עוד רובד - בקובץ הראשון של חמש פרשיות סיפורת, גם בו יש סימטריה: בפרשה האמצעית - פרשת בא - מופיעה המצווה הראשונה שמצווים בני ישראל, מצוות חודש האביב. ואילו בקובץ השני של חמש פרשיות חוקים, יש סימטריה: בפרשה האמצעית - פרשת כי תשא - מופיעה סיפור מאד חשוב - סיפור עגל הזהב.