מאי חנוכה? מבט אסטרונומי על חגי החורף

מאי חנוכה?

מאת הרב דניאל בורשטיין

הפרק הראשון במסכת עבודה זרה עוסק בהתרחקות מעובדי עבודה זרה בימי חגיהם. לכן עוסקות המשניות בתיאור חגיהם של עובדי העבודה הזרה. שניים מבין החגים של עבודה זרה שמוזכרים במשנה, 'קלנדא' ו'סטרנורא', מתרחשים סביב תקופת טבת, הוא היום הקצר בשנה, הנקרא היום בלשון המדע "יום ההיפוך החורפי". הקלנדא חל שמונה ימים לפניו, ואילו הסטרנורא חל שמונה ימים לאחריו. הגמרא מביאה ברייתא (מדרש שלא מופיע במשנה) שמסביר את מקור החגים:

·        

ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים.

(ובתרגום חופשי שלי ללשון ימינו) בחורף הראשון, כאשר אדם וחווה שמו לב שהימים מתקצרים והלילות מתארכים, הם חששו שמא זה עונשם על חטא אכילת פרי עץ הדעת, שהמוות מתקרב, או שלפחות הם נידונים לחיות בעולם של חושך. מייד הם התיישבו בתענית ובתפילה שמונה ימים. לאחר שמונה ימים, הם ראו שהימים מתחילים להתארך על חשבון הלילות, והבינו שאין זה עונש אלא זה מנהגו של עולם. מיד הם עשו שמונה ימי חג. בשנה השנייה, הם עשו את שניהם, גם את ימי התענית וגם את ימי החג כמו בשנה הראשונה, אבל את כולם הם עשו ימים טובים, ימי חג. התלמוד מבין שאדם וחווה התכוונו בחגיהם לשם שמים, להודות לה', ועובדי העבודה זרה שבאו אחריהם עשו כמסורת אבותיהם.

פעם, אנשים היו צריכים הסברים מיתיים להסביר תופעות טבע מורכבים. היום, אנחנו חושבים שכבר אין צורך בכך. יש מדע. יש טכנולוגיה. הכל מוסבר, ורק צריך לחפש בוויקיפדיה. לא צריך היום לקרוא בלוח שנה מתי היום הקצר ביותר, אפשר לשאול את גוגל. היום אנחנו יודעים מתי יבוא חנוכה, וכן אנחנו יכולים לחשב את תקופת טבת, יום ההיפוך, בדיוק רב. הלוח הגרגוריאני, כלומר הלוח ה"רגיל" בנוי על פי שנת השמש, והתקופות בו הם כמעט קבועים. הסולסטיס השנה נופל ביום א', 22 דצמבר, בשעה 6:19 בבוקר. לא מדובר ברגע עצירה של תנועת כדור הארץ, אלא ברגע בו עוברים נקודה מסויימת בחלל.

חשוב להבין מה הולך בעולם. ההטיה של כדור הארץ מול השמש היא קבועה ב- 23.5°. הזווית הזאת היא בעצם ההפרש בין הציר של כדור הארץ לבין המישור של הקפת כדור הארץ סביב השמש (למדתי שמישור זה נקרה בעברית צחה מישור המילקה). לולא הטיה זו, לא היו לנו עונות בכלל, או שהיו קיצוניות יותר. נס משמיים או עובדה אסטרונומית אקראית, לפי בחירתכם. 

חנוכה, בניגוד לחגי הדתות הקדומות המתוארות במדרש, נקבעה לפי התאריך הירחי. הלוח העברי הוא הרי נקבע על פי הירח. בעת העתיקה, לאחר מלחמה, הכובש קבע את הלוח שלו על הנכבש. במלחמת החשמונאים נגד הממלכה היווני הסלבקי היה כנראה גם מלחמה על לוח השנה. בעקבות אלכסנדר מוקדון, כנראה, התפשט שימוש בלוח אחד בכל אגן הים התיכון. הלוח הזה נקרא הלוח המטוני, על שם מתימטיקאי יווני בשם מטון, שחי אי אז במאה החמישית לפני הספירה, באתונה הקלאסית של אריסטופנס ושל אפלטון. הוא קבע, על פי תצפיות בכוכבים, כי יש מחזור של 6940 ימים, שמרכיבים 19 שנים של שמש, ומחולקים ל235 חודשי ירח. אבל אם אתם עושים חשבון מהיר, אתם רואים ש235 מחולק ל12 שווה ל19 אבל משאיר שארית של 7, אז צריכים 7 מתוך כל 19 שנה לעבר בחודש. וזה בעצם הלוח העברי, לוח שהיה לא עברי, אלא יווני.

מי שמעוניין ללמוד על חישובי הלוח העברי, מוזמן לפנות אלי, ואשמח ללמוד ביחד.

בתור הזה, אבל, אני רוצה לפנות לכיוון אחר. כמו שכתבתי לעיל, התאריך של חנוכה נקבעה בלוח הירחי. שימו לב לקביעה של כ"ה לחודש. כן, גם חגם של הנוצרים נקבע לכ"ה בחודש החורף, רק לפי לוח אחר. למה אנחנו חוגגים חנוכה בכ"ה?

יום ההיפוך החורפי הוא היום בו חצי הכדור שלנו עובר את נקודת ההיפוך, היא הנקודה במסלולו של כדור הארץ סביב השמש בה הקוטב הכי רחוק מהשמש (זיכרו שזוית ההטיה לא משתנה). הימים מתקצרים (לא אורך היממה, אלא שעות האור) ובארץ ישראל היום הקצר ביותר נמדד סביב 9 שעות אור. בארצות צפוניות יותר, המצב קיצוני יותר, כאשר מצפון לחוג הארקטי, אין שמש בכלל בימים האלה. 

אבל חנוכה, אמרנו, נקבע לפי הירח. בכ"ה בחודש, הירח נצפה בשמיים סהר דקיק, שהולך ונעלם עד שבסוף החודש, בל' לחודש, לא רואים ירח בכלל (זה נכון לכל חודשי השנה). אז אנחנו חוגגים את חג החנוכה בעצם בחשכת הירח שמתרחשת הכי קרוב לחשכת השמש. המדרש שהבאתי בראש המאמר מסביר בצורה ציורית את המאגיה הכרוך בחגי החורף. עכשיו, באנו היהודים וביקשנו להאיר את הלילות החשוכים – החל מכמה ימים אחרי שהירח מתחיל להחסיר, ובכל יום אנחנו מוסיפים נר, מוסיפים אור, עד שנצפה הסהר של הירח החדש, המבטיח אור בלילות החורף הבאים, ואנחנו הגענו לחנוכיה מלאה, בדיוק בלילה שהסהר הגדל והולך מאיר את השעות הראשונות של הלילה.

סוף דבר: לאורך השנים, למדתי על עצמי שאני מאד רגיש לשינויים באור היום. במחצית השנה מינואר עד יוני, אני שמח ומאושר, ואילו במחצית השנה מיולי ועד דצמבר, מצב רוח הולך ומדרדר. מצאתי חצי נחמה בעובדה שהרפואה נתנה לעניין הזה שם במדריך: הפרעה רגשית עונתית (Seasonal Affective Disorder, SAD). לקח לי זמן להבין שאין מדובר במחלה, אלא בקשר חזק לעונות השנה, ורגישות לשינויי שעות האור. תרופה אחת לרגישות הזאת מצאתי בעבודת כפיים תחת כיפת השמיים, במיוחד בחורף, כלומר, חשיפה לאור המעט שיש. ותרופה אחרת מצאתי בלימוד של הנושא, כי גיליתי שהקור פחות מפריע לי מהחושך, ובחודשים הקרים באמת של החורף, אני מרגיש את שעות האור המתארכות.

כמו כל חגי ישראל, יש משמעות היסטורית ומשמעות חקלאית לחג החנוכה. החגיגה יכולה למלא אותנו בהרבה כיוונים:

·         מבחינה היסטורית, יש לנו שלל סיפורים של גבורת המכבים על היוונים.

·         מבחינה חקלאית, זה חג השמן, כי את הזיתים מסקנו ואת השמן שלהם כבשנו, וכידוע, את השמן צריך להניח שמונה ימים (ארטורו מבית הבד בנאות סמדר אומר שעדיף חודש), כדי שהמוהל ישקע והשמן יצוף. רק אז אפשר להדליק ממנו נר.

·         אך יש גם בחינה אסטרונומית: אנחנו מציינים את המעבר מתקופה בה מחשיך כל יום, לתקופה שבה כל יום מואר מקודמו.

בברכת חג אורים שמח! 

ואם אתם, כמוני, סובלים ממצב רוח בימים האלה, זיכרו: הימים מתחילים להתארך. סבלנות, האור יחזור.