רשומות

My soul has dwelt too long among haters of peace. I embody peace, and though I talk til I am blue in the face, they insist on war.

תמונה
Listen to this beautiful and haunting musical setting of Psalm 120 - A Song of Degrees Music by Tzvi Avni . I learned this piece in 1988 from Professor Avni at the Zimriyah in Jerusalem.    Some Thoughts I shared with my colleague Rabbi Mark Novak, from Washington DC's Minyan Oneg Shabbat. I'm Rabbi Simcha Daniel Burstyn. I'm the regional rabbi for the Israeli Reform Movement in the South of Israel, in the Arava, in the Hevel Eilot region, which is near Eilat... In Israel, "the south," actually, is not where I live. I live so far south that... we're beyond the south . The south is where the... is the area around Gaza where the war was. We live another two hours south of there, near Eilat. It's a very quiet place on the Jordanian border .   What can I tell you about what happened on the 7 th of October? We had a wonderful Simcha Torah service on Friday night . And dancing in the Sukkah with our Torah scrolls, followed by a wonderful communal dinner...

ברכת שנה טובה בפייסבוק

 

חשבון נפש תשפ"ד

תמונה
  חשבון נפש תשפ"ד (המאמר ראה אור בגיליון 250 של עיתון " קצה המדבר " ספט 2023) אנחנו מתקרבים לראש השנה ויום הכיפורים ועשרת ימי התשובה שביניהם, המכונים במסורת הימים הנוראים. (למדתי לאחרונה שהצעירים היום לא בהכרח מכירים את הביטוי "ימים נוראים" ולמה זה הכינוי של התקופה הראשונה של חודש תשרי). הגענו לתקופת השנה שהעם היהודי עסוק ב"תשובה" – בחקירה פנימית, חשבון נפש וחשיבה על מעשינו. "מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך" במילים של המשוררת רחל שפירא. מה משמעות התשובה בימינו? בעידן הזה, אחרי 30 שנה של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו, אחרי 15 שנים של הרשתות החברתיות, האם המסורת היהודית יכולה ללמד אותנו משהו? בעידן של בינה מלאכותית, של ה"דיפ-פייק", שלא לדבר על "מי-טו", האם איבדנו את היכולת לסלוח ולמחול אחד לשני? האם עוד אפשר לבקש מהשכנים לסלוח לנו על הפעם שחסמנו את הכניסה? או הכדור שהפריע להם בארוחה? ומבחינה חברתית, האם אפשר בכלל לשנות התנהגות ולחזור למעמד שכולנו שווים? בתחילת הקיץ, השתתפתי ביום עיון במכון הרטמן בירושלים על אתיקה רבנ...

אריות בבית הכנסת

תמונה
  שמחתי לאחרונה לשמוע את הפודקאסט של ר' לוי קופר מצור הדסה, שעוסק באריות בבית הכנסת. הנושא בראש שלי לאחרונה, כי תרגמתי פירוש של ר' ארתור ווסקו על ההפטרה של יום כיפור , ובו הוא מזכיר סיפור קצרצר של פרנז קפקא, שמעלה את הנושא של חיות בבית הכנסת. חיפשתי את סיפור המקורי של קפקא, וזה מעט שונה מהשיחזור של ווסקו. ווסקו כותב "סיפור נפלא של קפקא: יום אחד, ברדלס נכנס לבית הכנסת, שואג ומצליף בזנבו. כעבור שלושה שבועות, הוא הפך לחלק מנוסח התפילה." אבל המקור של קפקא שונה במקצת: "נמרים פורצים לבית המקדש ושותים את קנקני הקורבן; זה חוזר על עצמו שוב ושוב; בסופו של דבר אפשר לחשב את זה מראש וזה הופך לחלק מהטקס. " זהו תרגום ממקור גרמני , ואני תוהה מה היתה הכוונה המקורית של הסיפור. שמעתי את הרב ווסקו מספר ומתיחס לסיפור הזה הרבה פעמים, והשתמשתי בסיפור הזה (בגירסתו) הרבה פעמים. הכוונה שלי כשאני מספר אותו היא "כאשר מביאים שיר או מנגינה חדשה לבית הכנסת, בהתחלה אנשים נבהלים ולא נוח להם. לוקח זמן עד שהם מתרגלים." או, כפי שאחותי נוהגת לומר על מנגינה חדשה בתפילות ...