רב אזורי חבל אילות

  חשבון נפש תשפ"ד (המאמר ראה אור בגיליון 250 של עיתון " קצה המדבר " ספט 2023) אנחנו מתקרבים לראש השנה ויום הכיפורים ועשרת ימי התשובה שביניהם, המכונים במסורת הימים הנוראים. (למדתי לאחרונה שהצעירים היום לא בהכרח מכירים את הביטוי "ימים נוראים" ולמה זה הכינוי של התקופה הראשונה של חודש תשרי). הגענו לתקופת השנה שהעם היהודי עסוק ב"תשובה" – בחקירה פנימית, חשבון נפש וחשיבה על מעשינו. "מישהו חושב עליך ורושם את מעשיך" במילים של המשוררת רחל שפירא. מה משמעות התשובה בימינו? בעידן הזה, אחרי 30 שנה של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו, אחרי 15 שנים של הרשתות החברתיות, האם המסורת היהודית יכולה ללמד אותנו משהו? בעידן של בינה מלאכותית, של ה"דיפ-פייק", שלא לדבר על "מי-טו", האם איבדנו את היכולת לסלוח ולמחול אחד לשני? האם עוד אפשר לבקש מהשכנים לסלוח לנו על הפעם שחסמנו את הכניסה? או הכדור שהפריע להם בארוחה? ומבחינה חברתית, האם אפשר בכלל לשנות התנהגות ולחזור למעמד שכולנו שווים? בתחילת הקיץ, השתתפתי ביום עיון במכון הרטמן בירושלים על אתיקה רבנ...

  שמחתי לאחרונה לשמוע את הפודקאסט של ר' לוי קופר מצור הדסה, שעוסק באריות בבית הכנסת. הנושא בראש שלי לאחרונה, כי תרגמתי פירוש של ר' ארתור ווסקו על ההפטרה של יום כיפור , ובו הוא מזכיר סיפור קצרצר של פרנז קפקא, שמעלה את הנושא של חיות בבית הכנסת. חיפשתי את סיפור המקורי של קפקא, וזה מעט שונה מהשיחזור של ווסקו. ווסקו כותב "סיפור נפלא של קפקא: יום אחד, ברדלס נכנס לבית הכנסת, שואג ומצליף בזנבו. כעבור שלושה שבועות, הוא הפך לחלק מנוסח התפילה." אבל המקור של קפקא שונה במקצת: "נמרים פורצים לבית המקדש ושותים את קנקני הקורבן; זה חוזר על עצמו שוב ושוב; בסופו של דבר אפשר לחשב את זה מראש וזה הופך לחלק מהטקס. " זהו תרגום ממקור גרמני , ואני תוהה מה היתה הכוונה המקורית של הסיפור. שמעתי את הרב ווסקו מספר ומתיחס לסיפור הזה הרבה פעמים, והשתמשתי בסיפור הזה (בגירסתו) הרבה פעמים. הכוונה שלי כשאני מספר אותו היא "כאשר מביאים שיר או מנגינה חדשה לבית הכנסת, בהתחלה אנשים נבהלים ולא נוח להם. לוקח זמן עד שהם מתרגלים." או, כפי שאחותי נוהגת לומר על מנגינה חדשה בתפילות ...

ה'תש"פ – ה אם ת היה ש נת פ יוס? ה אם ת היה ש נת פ שרה? ה אם ת היה ש נה של פ וריות? או שמא דברים אחרים שלא נזכיר בקול רם (תפו, תפו, תפו)? החלפנו קידומת... נכנסנו לעשור השמונים, עשור ה-פ'. עשור הפ"ה.  מאמר זה הופיע בגיליון אוקטובר 2019 של עיתון "קצה המדבר" מאת הרב דניאל בורשטיין, רב אזורי, חבל אילות התחלנו שנה חדש, ועברנו קידומת. האם תהיה זאת שנה טובה יותר? שתי מערכות בחירות מאחורינו. וכן עשרת ימי תשובה. אני מקווה שכולם ניצלו את הימים הנוראים האלה לא רק להתפלל, אלא באמת להסתכל פנימה למשמש ולפשפש – ולגלות את הדברים שיש לשנות בתוך עצמנו, וגם בתוך הקהילה, העם, והעולם, כמה שנוכל להשפיע. חג סוכות: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם. (קהלת יב יג) סוף סוף הגיע הזמן לנוח, לראות את אסיף המעשים של השנה שחלפה, ואולי להפנים את הפרספקטיבה של סוף שנה. בחג הסוכות, מסורת בידנו לקרוא במגילת קהלת, מגילה שיש בה מסר ברור – לא ממש משנה מה נעשה – העולם גדול הרבה יותר מאיתנו, ואנחנו רק חלק מאד קטן מ...