רשומות

בית מדרש אלול מפגש ראשון שקופיות - מזמור כ"ז כתרגיל מודעות עצמית

תמונה
 

דרשה פרשת שופטים תש"ף (דברים טז יח – כא ט, הפטרה ישיעהו נא יב – נב יב)

  כתבתי דבר תורה זה במשך השבוע אך לא סיימתי אותו. ביום חמישי כל המדינה מזועזעת מהאונס המתועב שאירע באילת. אני לא יודע איך להגיב במסגרת דבר תורה אלא לומר את המילים של הפסוק השלישי בפרשה : צֶ ֥ דֶק צֶ ֖ דֶק תִּרְדֹּ ֑ ף לְמַ ֤ עַן תִּֽחְיֶה ֙ וְיָרַשְׁתָּ ֣ אֶת־הָאָ ֔ רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ ֥ ה אֱלֹהֶ ֖ יךָ נֹתֵ ֥ ן לָֽךְ ׃ והמפרשים אומרים על זה שני דברים: א כתוב צדק צדק כדי להזכיר שאת הצדק רודפים אך ורק בצורה צודקת. ב למען תחיה וירשת: לא מספיק לקיים מערכת משפט הוגן – אלא גם חייבים לדבר עם הבנים, וללמד אותם החוק והטעם לקיים את החוק – לימוד אזרחות לשמה – למען ימשיכו מסורת של עם שמקפיד על עשיית צדק וצדקה. הרד"צ הופמן אמר לפני כמאה שנה "הצדק הוא עמוד התווך של המדינה; בלעדיו אין לה קיום ." מדינה שמתנהלת ע"י חשוד בפלילים לא פלא שבניה חשודים בפלילים. מדינה שמנהלת כיבוש מושחת לא פלא שבניה משחיתים. פילגש בגבעה כבר הזכירו? אדון הסליחות, בוחן לבבות, חטאנו לפניך. רחם עלינו! ********************************************************************************** אני כל כך מתרג...

בית מדרש אלול - "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי"

  "אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי" בית מדרש לחודש אלול ארבעה מפגשים בזום בימי שני בשעה 20:30. חודש אלול בסימן " א ני ל דודי ו דודי ל י". במפגשים של בית המדרש, נתרכז בשאלות שעולות לקראת השנה החדשה של הפרט בתוך הקהילה, העצמי לעומת הזולת, היחד הבין-אישי, היחד הקהילתי והיחיד בתוך היחד. מקורות מחז"ל ועד לחלוצי המאה ה21. 24.8 אני – תיקון עצמי – כלים לחשבון נפש 31.8 לדודי – תיקון במערכות יחסים, הקשבה, יכולת הכלה 7.9 ודודי – תיקון קהילתי – כמה אנשים אפשר להכיל? 14.9 לי – תיקון עולם – האם זה אפשרי? בהנחיית דניאל בורשטיין, הרב האזורי חבל אילות   https://www.facebook.com/Arava.Rabbi/posts/134767058290400

לקראת ט' באב: אחרי קריסת הכונן הקשיח - מדיטציה על מצב העולם המיתי היהודי

מאת ר' זלמן שחטר-שלומי, זצ"ל (1924-2014) המאמר הזה נכתב לראשונה בשנות ה90 של המאה העשרים. רב זלמן שימש אז כיו"ר "חכמת העולם" באונ' נארופה בבולדר, קולורדו. האינטרנט היה רק בהתחלה ועוד לא היו טלפונים חכמים. רב זלמן תמיד הרגיש בבית עם מחשבים, והשאלת הדימוי עדיין מדבר אלי. מאנגלית: הרב דניאל בורשטיין  הכונן הקשיח שלי קרס, וגם לוח האם. אם אי פעם קרה לך קריסה כזאת ב"הרחבת הזיכרון", בכלי בו אתה מחזיק את המידע שלך, תבין מה עבר עלי כשתמיכת העולם שלי הבלתי-נראה, הקיברנטי, הפך בלתי זמין. סוג של דיכאון תלוי-מחשב, אבל על כל הקבצים שלא גיביתי, שהם אבודים לנצח. וכשנזכרתי במה שאבד לי, הבטחתי לעצמי לעשות הכל כדי להחזיר את הכל למצב של לפני הקריסה, כדי שהחיים שלי יכלו להמשיך ללא הפרעה. ובמקרים כאלה, ככה אנחנו עושים. עכשיו דמיינו שזה היה מחשב DOS שקרס, וכשעובדים על החזרת המערכת, אתה לומד שלוח אם חדש, מעבד מרובה ליבות, כרטיס רשת מהיר יותר, גרסת חלונות הכי עדכני, כל זה זמין – אפילו תוכל לשפר את המצב אם תבנה פלטפורמה רחבה יותר וחזקה יותר עבור מסד הנתונים. אזי –...

פרשת שמות תש"פ 19.1.20

דרשה שאשא בבית כנסת של קיבוץ קטורה שבת שלום, אני רוצה להקדיש את הדרשה הזאת לזכרון הדוד שלי, רוני ג'ייקובס, שמואל יהודה בן דוד ונחמה, שהלך לעולמו לפני שנתיים. כמה מתאים שהיארצייט שלו נופל השנה בפרשת שמות. כי מבין הדברים שלמדתי ממנו, אני זוכר שהוא לימד אותי את הערך של שם טוב, של יושרה. הוא ממש הושיב אותי ואמר לי את זה. ----------- בדרשה הזאת אפתח הרבה נושאים, אשאל הרבה שאלות, ואני מניח שלא אתן הרבה תשובות, אלא נשאר עם השאלות. אז, שמות. מה יש בשם? מה משמעות השם? האם יוליה (כלומר, שייקספיר) צדקה? האם מה שנקרא לו שושנה / ריחו יהיה מתוק תחת כל שם אחר? בספר בראשית, בפרק ב, אדם הראשון זוכה בתפקיד מיוחד במינו - אלהים מביא לו את החיות לראות איזה שם יתן להם:  וַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כׇּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃ עד כאן, זה די ברור, ומובן לנו. אבל בפסוק הבא  - וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכׇל־הַבְּה...

מאי חנוכה? מבט אסטרונומי על חגי החורף

מאי חנוכה? מאת הרב דניאל בורשטיין הפרק הראשון במסכת עבודה זרה עוסק בהתרחקות מעובדי עבודה זרה בימי חגיהם. לכן עוסקות המשניות בתיאור חגיהם של עובדי העבודה הזרה. שניים מבין החגים של עבודה זרה שמוזכרים במשנה, 'קלנדא' ו'סטרנורא', מתרחשים סביב תקופת טבת, הוא היום הקצר בשנה, הנקרא היום בלשון המדע "יום ההיפוך החורפי". הקלנדא חל שמונה ימים לפניו, ואילו הסטרנורא חל שמונה ימים לאחריו. הגמרא מביאה ברייתא (מדרש שלא מופיע במשנה) שמסביר את מקור החגים: ·          ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה]. כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים. (ובתרגום חופשי שלי ללשון ימינו) בחורף הראשון, כאשר אדם וחווה שמו לב שהימים מתקצרים והלילות מתארכים, הם חששו שמא זה עונשם על חטא אכילת פרי עץ הדעת,...