דרשה פרשת שופטים תש"ף (דברים טז יח – כא ט, הפטרה ישיעהו נא יב – נב יב)
כתבתי דבר תורה זה במשך השבוע אך לא סיימתי אותו. ביום חמישי כל המדינה מזועזעת מהאונס המתועב שאירע באילת. אני לא יודע איך להגיב במסגרת דבר תורה אלא לומר את המילים של הפסוק השלישי בפרשה: צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
והמפרשים אומרים על זה שני דברים:
א כתוב צדק צדק כדי להזכיר שאת הצדק רודפים אך ורק בצורה צודקת.
ב למען תחיה וירשת: לא מספיק לקיים מערכת משפט הוגן – אלא גם חייבים לדבר עם הבנים, וללמד אותם החוק והטעם לקיים את החוק – לימוד אזרחות לשמה – למען ימשיכו מסורת של עם שמקפיד על עשיית צדק וצדקה. הרד"צ הופמן אמר לפני כמאה שנה "הצדק הוא עמוד התווך של המדינה; בלעדיו אין לה קיום ."
מדינה שמתנהלת ע"י חשוד בפלילים לא פלא שבניה חשודים בפלילים. מדינה שמנהלת כיבוש מושחת לא פלא שבניה משחיתים. פילגש בגבעה כבר הזכירו?
אני כל כך מתרגש כשאני קורא את ההפטרה של פרשת שופטים, שתמיד קוראים סביב ראש חודש אלול.
מה נאוו על ההרים רגלי המבשר!
התעוררי התעוררי, קומי ירושלים!
עורי עורי לבשי עוזך ציון!
התנערי מעפר קומי שבי ירושלים!
הנחמה שמבטיח הנביא כמעט מוחשי.
לפני כמה ימים, ישבתי על גבעה ירוקה, בצל עצי חרוב ואלון בצפון, והשקפתי על עמק יזרעאל. היה כל כך ירוק ויפה. הימים החמים של חודש אוגוסט, אבל השדות נראו ירוקים מתמיד. ואיך זה יכול להיות? שדווקא השנה, כשהעולם האנושי משתגע, ובני האדם משנים את סדרי העולם של עצמנו בגלל מגיפה עולמית קשה, דווקא השנה המוזרה הזאת, כאשר אלפים נוהרים כל ערב להפגין ליד בית ראש הממשלה, ראש ממשלת ישראל שמואשם בפלילים, בשחיתות של מערכות השלטון, דווקא השנה מזג האוויר של הארץ כל כך נעים?
הרי בשבוע שעבר קראנו בפרשה הקודמת שארץ ישראל מיוחדת – שעיני אלהים עליה מראשית השנה ועד אחרית השנה, שהגשם יבוא בעיתו אם אנחנו, עם ישראל, נתנהג יפה. אם עם ישראל לא תהיה כמו העמים שמסביב. איך זה יכול להיות?
חודש אלול
חודש אלול הוא התחלה של תהליך התשובה, תהליך שנמשך עד סוף החגים. אמנם הדין ניתן בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, אבל התהליך מתחיל מראש חודש אלול ונמשך עד סוף סוכות. ביום הדין, המלך יושב על כיסאו ברוב הוד והדר, וכל המעמד עלול להיות מאד מפחיד. אבל בחודש אלול, המלך בשדה. מה הכוונה? רבי שניאור זלמן מלאדי, המייסד של חסידות חב"ד, כתב במשל:
..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה..
היום הדימוי של מלך בשר ודם לא מקובל עלינו כל כך, אבל בכל זאת, עם הסכנות והנחיות הקורונה, הרבה יותר נעים להיפגש בחוץ, בשדה, מאשר בפנים, עם שמירת המרחק ועטיית המסיכה. אפשר להרשות לעצמנו, לתקופה הקצרה הזאת, להרפות, להנות מהנחמה שבטבע, וגם לדעת שהמסורת מעודדת את זה.
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ: דבר אחר
פירוש חסידי נוסף משווה בין המילה שער בפסוק הראשון של הפרשה – שְׁעָרֶ֔יךָ ככה: יש 7 שערים לאדם – 2 עיניים, 2 אזניים, 2 נחיריים, ופה. אלה הם השערים שלנו, הדרכים שבה אנחנו מכניסים דברים לתוך עצמנו, בין באכילה ושתיה, בין בריחות, בין בשמיעה ובין בראייה. וכאן אנחנו מצווים לשים עליהם שופטים ושוטרים – כלומר, להפעיל את שיקול הדעת שלנו לגבי מה נכנס ומה לא נכנס. ולשים עליהם שוטרים – ממש! מותר להעמיד גבולות. מותר לא לשמוע חדשות כל שעה. מותר לומר לאנשים מסביבנו שאנחנו מעדיפים שלא לצעוק. מותר לא לראות טלוויזיה, מותר להביט בשמיים – מה שלא יהיה, חודש אלול הוא הזמן לתרגל את שימת הלב, לתרגל את הגבולות. כי בבוא אלינו חודש תשרי על שלל חגיו, כדאי שנהיה מתורגלים כבר.
הסתיו הוא עונת הגעגועים. הימים מתקצרים ואנחנו מתרפקים על זכרון ימי הקיץ הארוכים. גם עולם הצומח מבקש להחזיר את השעון לאחור – העצים מאריכים את ענפיהם ומוסיפים עוד ועוד עלים כדי לדלות עוד טיפה של סוכר מהאור הגווע, לפני שיגיע הקור שיעצור אותם מלגדול. והשנה, אנחנו מתגעגעים עוד יותר – לחיים נורמליים, לחיבוקים, לחברים, ולחיי שגרה.
אז שאלנו איך יכול להיות שנה שהטבע כל כך יפה אך חיי האנושות כל כך מורכבים? שאלנו מה תפקיד המלך או המלכה בתוך תוכי?
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תורה מצווה אותנו לשמור על כבוד הבריות. We are commanded to protect the honor of every human being. Please comment appropriately.