רב אזורי חבל אילות

   כתבתי את זה לפני שהעולם התהפך והתחיל מלחמת עולם שלישית...  הרבה מתיחסים לפרשת בהעלותך, כמו לספר במדבר בכלל, כלא חשוב, כבר אין חג, הרב בחופש, כולם עסוקים בדברים אחרים, בואו נתיחס לעניינים יותר מעניינים. הרישא של הפרשה מתעסק בנרות המנורה, ההפטרה חוזרת על נושא המנורה, הרי לנו דרשה – חצי שנה מאז חנוכה, זהו. מה גם, העלילה של התורה – יציאת מצרים – נראה שהיא קצת בהפסקה בפרשה שלנו. יש גם נושא מבלבל, שואלים את שאלת הקיטבג – האם מי שלא יכל לעשות פסח מותר שיסע עם כולם (והבעיה נפתרת בתשובה של פסח שני – חג ההזדמנות השניה) – הנה הכל מוכן לצאת לדרך, הוראות היציאה לדרך עם חצוצרות הכסף – וכן סידור הצעידה של השבטים – או אז (נו"ן הפוכה), בתרועה גדולה בחצוצרות הכל יוצאים לדרך – ואז עוצרים, נחים (נו"ן הפוכה). [1] אבל זה לא סוף הסיפור. בעצם, זה רק ההתחלה של החלק העסיסי! הנה העם הנודד הגיע לתחנה הראשונה ונופל עליהם כל אותם בעיות שפגשנו בפרשת בשלח בספר שמות! מה קורה פה? למה חזרנו להתרכז בתלונות? ולא רק העם מתלוננים! גם מרים ואהרן מתלוננים! הם מביאים את דיבת משה בפני ה'. הם כמעט מורדים באח הקט...

  'סימון וייל כתבה: ”זה אבסורד לומר שהעולם לא שווה כלום, שהחיים האלה לא שווים כלום , ולהביא כהוכחה את הרע. כי אם כל זה לא שווה כלום, מה גוזל מאיתנו הרע? משום כך הסבל באסון והחמלה לזולת יהיו עזים וטהורים יותר ככל שנדע יותר את מלאות השמחה, כי מה יכול הסבל לשלול ממי שאין בו שמחה ?" 'הציטוט הזה מובא מתוך הפרק "האסון" בספר "הכובד והחסד", והנה לנו מילים שאפשר אולי להתחיל לגלגל על הלשון במסע הזה שעל הרצף בין הייאוש לתקווה: כובד. חסד. שמחה. סבל. חמלה לזולת . '   – מירי רוזובסקי, מוסף הארץ, 18.4.2024 קשה לנו לחשוב על לחגוג את חג החירות השנה. הכל מדברים על זה. מצד אחד, חלק מאיתנו עדיין כואבים את הכאב העצום של השכול, השכול שנגרם ב7.10.2023, בין אם מחוויה אישית, בין אם מאובדן מכרים ואהובים, בין אם בקיבוצי העוטף, בבסיסי צה"ל, במסיבות הטבע, או בקרבות שהתנהלו מאז. מצד אחר, חלק מאיתנו כואבים את אובדן הבית שהיה, וחלק כואבים את אובדן הדרך של המדינה השסועה. חלק כואבים את כאב האנטישמיות הגואה בחוץ לארץ, אחרים כואבים את רעד הפחד מפני המתקפה האירנית. אם כ...

  שיר שלי פורסם באתר התנועה:   https://passover.reform.org.il/spring-24/noises/     צפצופים באזניים דניאל בורשטיין   מֵאָז, יֵשׁ לִי צִפְצוּפִים בָּאָזְנַיִם, אֲבָל הַסִּימְפוֹנְיָה שֶׁל הַטֶּבַע לֹא מַרְפָּה. בַּלֵּילוֹת , הַצְּפַרְדְּעִים כְּבָר מְצַיְּצוֹת יוֹתֵר חָזָק מִכָּל הַצִּפּוֹרִים בַּיּוֹם. (וּמֵאֵיפֹה לַעֲזָאזֵל הִגִּיעוּ צְפַרְדְּעִים לַמִּדְבָּר הַזֶּה?)   כֵּרְוָן בּוֹדֵד קוֹרֵעַ אֶת הַחֹשֶׁךְ בִּצְוָחָה. כְּמוֹ זַעֲקַת מִצְרַיִם בְּמַכַּת הַבְּכוֹרוֹת. יוֹנָה אַחַת מֻפְתַּעַת פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר.   הָרוּחַ הַחַמָּה הוֹצִיאָה אֶת צְלִילֵי הַסִּימְפוֹנְיָה מֵהָאֹזֶן סוֹפִית. אִוְשַׁת הָרוּחַ מַחֲרִישָׁה אֶת הָאָזְנַיִם. אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לִי צִפְצוּפִים.   הַחֹרֶף הִסְתַּיֵּם בְּבַת אַחַת. אַךְ זִכְרוֹנוֹת הַסְּתָיו כְּלָל לֹא עָבְרוּ. תֵּכֶף הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח וְיַתְחִיל הַיּוֹם מֵחָדָשׁ.   מִמָּתַי כְּבָר הִתְחִילָה הַנְּדִידָה? מִמָּתַי אֵין לִי כְּבָר שֶׁקֶט שֶׁל מַמָּשׁ? ...

Listen to this beautiful and haunting musical setting of Psalm 120 - A Song of Degrees Music by Tzvi Avni . I learned this piece in 1988 from Professor Avni at the Zimriyah in Jerusalem.    Some Thoughts I shared with my colleague Rabbi Mark Novak, from Washington DC's Minyan Oneg Shabbat. I'm Rabbi Simcha Daniel Burstyn. I'm the regional rabbi for the Israeli Reform Movement in the South of Israel, in the Arava, in the Hevel Eilot region, which is near Eilat... In Israel, "the south," actually, is not where I live. I live so far south that... we're beyond the south . The south is where the... is the area around Gaza where the war was. We live another two hours south of there, near Eilat. It's a very quiet place on the Jordanian border .   What can I tell you about what happened on the 7 th of October? We had a wonderful Simcha Torah service on Friday night . And dancing in the Sukkah with our Torah scrolls, followed by a wonderful communal dinner...