כי תצא - הפרשה הגדושה בתורה - מרוב מצוות לא רואים את היער...
פרשת השבוע כי תצא - מתוך 110 פסוקים, מונים 70 מצוות שונות - הכי הרבה מבין פרשות התורה. כמעט כל פסוק - מצווה. אפשר לדמיין את משה רבינו מתרוצץ בין בני ישראל שם על ספת הירדן ומשנן מצוות על ימין ועל שמאל, שלא לשכוח אף אחת ולהספיק את הכל לפני מותו. התמונה הזאת של משה רבינו מתרוצץ ומצווה את ישראל היא לא המצאה שלי, היא זכורה לי מאגדה שנמצאת בספרו של ארי אלון "בא אל הקודש" (ידיעות/ספרי חמד, 2005). ובעצם, ארי הביא את זה מה"כלי יקר" (ר' שלמה אפרים מלונטשיץ 1540-1619), בפירוש על פרשת וילך:
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ (דברים ל"א א-ב) ועל זה כותב הכל יקר: "מה עשה משה? שהלך בפני כל ישראל בזריזות... להראותם שהוא יכול לילך אבל אינו רשאי, ומטעם זה אמר להם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. ואעפ״כ ככחי אז כן עתה כי בכל הימים הללו לא סר כחי וזה מופת שיכול אני אבל איני רשאי.
משה אמנם זקן, אבל יכול להתרוצץ! יש לו כח! הוא מסוגל לכל משימה! אבל ה' אומר לו שהוא לא רשאי להמשיך.
והצורה שבה מוצגות המצוות בפרשת כי תצא אולי נראה לנו בלתי הגיוני, כמו הדיבורים של זקן שמתחיל להתבלבל. חסר פה סדר הגיוני. הפרשה מתחילה עם מצוות מלחמה - אשת יפת תואר, סדרי התברואה של מחנה צבאי, מי פטור משירות חובה, ומצוות הקשורות לעמים שמסביב לישראל - מחיית עמלק, מצוות הקשורים לעמוני, למואבי, לאדומי ולמצרי. אז חטיבה של מצוות של משפחה - ירושת הבכורה, מצוות בן סורר ומורה, וקובץ מצוות הקשורות לנישואין וגירושין. שוב קפיצה - חטיבה של מצוות עבודה וצדק כלכלי: מצוות טעינה, איסורים על ריבית, הלנת שכר, ועוד, ומכאן באופן אסוציאטיבי למצוות איסור כלאיים ושעטנז. ממש גיבוב לא מסודר של כל מיני מצוות חשובות.
כעבור כמה עשרות דורות, אי אז בתקופת בית שני, המצוות שבפרשה שלנו נאספות ומסודרות לשישה סדרי המשנה, ומהווים הבסיס של המשפט העברי. יחד עם עוד כמה מקומות שהמצוות בין אדם לחברו מסודרות יותר בתורה - בפרשת משפטים שבספר שמות, ובפרשת קדושים שבספר ויקרא. יש חפיפה בין חלק מהמצוות, ומסדרי המשנה הצליחו לחלק אותן בצורה הגיונית ולכן קלה יותר לזכרון - לפי נושאים ותת-נושאים.
עניין הסדר וההירארכיה בחוקים חשוב מאד מכל מיני סיבות, אך במצב שלנו היום, בשיא הקיץ, החשיבות מאד ספציפית. עכשיו חודש אלול, והמסורת שלנו מלמדת שזה הזמן לערוך חשבון נפש. כיחידים, כל אחד מאיתנו עובר על השנה האחרונה ומנסה לתקן את אשר קלקלנו. אבל איפה להתחיל? כשהתורה מגישה לנו את המצוות בצורה כל כך מגובבת, מאיפה להתחיל? מה יותר חשוב? מה יותר משמעותי? אם אנחנו לא יודעים לערוך את חשבון הנפש שלנו בצורה יעילה, איך נספיק?
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תורה מצווה אותנו לשמור על כבוד הבריות. We are commanded to protect the honor of every human being. Please comment appropriately.